כל מי שביקר אי פעם בבסיס מודיעין או במתקן רגיש של המדינה יודע שבדרך כל המקום יהיה מאובטח על ידי אמצעי מעקב ואמצעי אבטחה שונים. זה נראה הגיוני בהתחשב בעובדה שיש שם כנראה חומרים רגישים ויש להגן עליהם בכל דרך אפשרית.
מה שמוזר לדעתי הוא שהיום אנחנו נתקלים באותם אמצעי אבטחה כמעט בכל מקום! נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם מצלמות אבטחה? אם אתם עובדים בתוך משרד מספיק שתביטו למעלה ותסרקו את תקרת ופינות החדר, וסביר להניח שכבר תגלו מצלמה אחת או יותר, וזה בגלל שכבר אין היום כמעט משרד שאין בו מצלמות אבטחה.
אתם לא עובדים במשרד? איזה כיף לכם. אל תדאגו - לכו לסופר, תכנסו לקניון או לחנות בגדים, תרימו את הראש- והן יהיו שם, מצלמות אבטחה.
אבל מצלמות אבטחה זה רק חלק מהסיפור. מערכות כמו בקרת כניסה ואינטרקום גם הן נהוגות בכל משרד. נכון שאנחנו לא רוצים שכל אחד יוכל להיכנס למקום העבודה שלנו, בו אנו שומרים בדרך כלל בחופשיות ארנקים, תיקים וחפצים אישיים אחרים. כמו כן, במקרים רבים, ניתן לראות בקרת כניסה שמחוברת לשעון נוכחות מה שהופך את העניין לנוח בהרבה. אבל למרות היעילות של מערכות אלו לא צריך גם להגזים בשימוש בהן. מקומות העבודה שלנו הם מקומות עבודה ולא כלא באבטחה גבוהה. כשאנו מגנים על עצמנו באופן כזה, אנחנו גם סוגרים את עצמנו וכולאים את עצמנו.
לדעתי הביטחון האישי הוא חשוב, ולא סתם נעשה שימוש נרחב באמצעים כמו מצלמות אבטחה או בקרת כניסה, אבל יחד עם זאת נראה שהחרדה העבירה אותנו על דעתנו וקצת הרחקנו לכת בעניין.
