רוב האנשים שגרים בדירות ישנות יחסית, יודעים שלא משנה כמה הם ישקיעו בניקיון של המרצפות, ישנם כתמים שקיימים שפשוט לא יורדים, גם לא על ידי ניקיון. אני גרה עם שותפה, והחלטנו בחול המועד לעשות ניקיון יסודי של הדירה כולל ארונות, מדפים ותריסים.
אני בדרך כלל לא משקיעה בניקיון של הבית, אבל היא ממש חולת ניקיון כך שהיו לנו את כל חומרי הניקיון האפשריים לכל סוג ניקיון שקיים. הניקיון ערך לנו בערך חמש שעות, בהן עבדנו כמו מטורפות, אבל שמנו מוזיקה והיה נחמד. כשסיימנו את הניקיון של כל האזורים, כולל מקומות שלא ידעתי שקיימים בדירה, נשארה לנו רק הרצפה.
אני הייתי אופטימית והאמנתי שעל ידי שפשוף רציני של המרצפות נצליח להוציא את כל הכתמים. השותפה שלי הייתה פחות אופטימית, ומסתבר שהיא ידעה למה. הכתמים לא התרשמו כלל וכלל מהניסיונות החוזרים שלי להסיר אותם, והשותפה שלי הסבירה לי שכדי להסירם חייבים לעשות פוליש. פוליש....זה לא משהו שעושים לרכב, שאלתי. אז זהו שלא. באותו רגע גזרתי את גורלי לחצי שעה הקרובה בה נאלצתי להאזין להרצאה בנושא פוליש. אז פוליש זה קרצוף של המרצפות, בו מסירים מהן את השכבה העליונה, ועל ידי כך מעניקים להם מראה חדש ונוצץ.
אמרתי לה שזה נשמע ממש טוב, והחלטנו שנעשה פוליש בכל הדירה. אחרי כמה ימים של התאוששות מהניקיון, עשינו בירור לגבי פוליש, והבנו שפוליש נעשה אולי כשתהיה לנו דירה משלנו ביום מן הימים, ושלהשקיע על עבודות פוליש בדירה שכורה זה קצת מוגזם.
זהו. עכשיו הדירה נקייה ונעימה. מקווה שהניקיון הבא יהיה רק בפסח.
